כולנו רבים עם בו הזוג שלנו. ההבדל נימצא ב"איך ומתי" מריבה מסתימת
האם בני הזוג יכולים להפסיק את המריבה בשלב מוקדם או האם הם ניכנסים למערבולת של כעס נימשך ימים?
ולמה זה חשוב? רוב המריבות שלנו הם על נושאים קטנים, לפעמים בירוקרטים, מי יעשה מה ומתי... היום יום. ולא על עקרונות מאוד חשובים.
ובכל זאת אנו נסחפים לסערה שיוצרת מערבולת שאיננו מצלחים לצאת ממנה ואז המריבה היא כבר לא וויכוח עם תלונה-הקשבה וטענות נגד. אילה הופכת למריבה של "הוא לא רואה אותי" "לא סופר אותי" "הכל מובן לו מעליו". ומצדו "עוד פעם יש לה תלונות" "שום דבר לא מרצה אותה"... לכן יכולת עצירה ותיקון במריבה מאפשרת לנו להוריד את המתח כדי לנהל וויכוח שהוא יותר פרודוקטיבי. בבתים רבים אחרי מריבות יש ימים רבים של שתיקה או ניהול שיחות הכרחיות בלבד שרובן נסובות סביב מי יסיע את הילד לחוג ומי יעשה קניות. המריבה שהתחילה בקטן נמשכת ונמשכת לפעמים היא אף מחריפה כי כל מה שקורה בבית עובר
דרך מסננת הכאב, הכעס, העלבון שנשארו לכל אחד מבני הזוג מהמריבה. לזה מתווסף האגו, למה שאני ירים דגל לבן? למה שאני יסיים את המריבה? אם אני יפסיק את המריבה הוא יחשוב שהוא צדק....
גון גוטמן מדבר בספרו על זוגות שלמדו לעצור מריבות . על זוגות שלמדו להקליל ביניהם להכניס הומור.לשנות אווירה.
למשל באמצע מריבה כשרואים ששום דבר לא מקדם אם אחד מבני הזוג יגיד "טוב התיבש לי הגרון מרוב לדבר. אני עושה לי קפה. רוצה גם?
זוגות שבאמצע מריבה פתאום הגבר הוציא לשון לאישה כמו ילד קטן מה שהצחיק את האישה ושינה את האווירה.
בשבוע שעבר באמצע מריבה שהייתה לי עם בן זוגי כשהבנתי שאנחנו לא רבים על נושאים ברומו של עולם ובכל זאת הוויכוח לא ניגמר קמתי ואמרתי "וואוו אני צריכה כוס יין כדי להירגע קצת רוצה בירה?,
המריבה עצרה והאווירה מיד השתנתה.
פעם גם מריבות קטנות יכלו להתארך למדנו לעצור.
אז איך אתם עוצרים מריבות אצלכם בבית?
שתפו שנקבל רעיונות חדשות חדשים להפסיק להתיש את עצמנו במריבות.
תזכרו. זוגיות היא קשר טוב.