אחת מתופעות הלוואי הדומיננטיות של המלחמה הארורה הזאת היא החיבור שלנו לאתרי החדשות
לרשתות החברתיות ולטלוויזיה.
זה מרגיש לנו ככל שנדע יותר, אנחנו יותר בשליטה - מה שכבר מובן יותר ויותר ברור לכולנו ש שזה
לא נכון.זה לא ממש עובד ככה.
החיבור לערוצי המידע רק גורם לנו לפחדים גדולים יותר , לחוסר בהירות.מרוב פרשנים שמביעים
דעות שונות. ומחדשות רעות ואכזריות שמציפות אותנו ברגשות מעורבים בין כאב פחד וכעס. המשפט הנורא מכולם "הותר לפירסום
לתופעה הזאת יש עוד תופעת לוואי חמורה לא פחות. : החיבור לידע הצורך בידע חדש ובעדכונים סביב השעון לחדשות גורם לנו ואף נותן לנו לגיטימציה להשתמש יותר ויותר בסמרטפון שלנו. וככל שאנחנו יותר ויותר בסמרטפון - אנחנו פחות ופחות עם בן או בת הזוג שלנו.
אנחנו פחות קשובים אחד לשני, פחות מכילים ופחות מאפשרים לצד השני להביע את הכאב והכעס שלהם
ואז נוצר מצב שכל אחד חווה ומעכל את הזעזוע הזה – לבד.
וזה פספוס גדול של אחד היתרונות הכי גדולים של הזוגיות.
איזה יתרון אנחנו מפספסים? יתרון ההכלה והחיזוק יתרון " אני פה בשבילך"
.
כשאנחנו עצובים, כועסים פוחדים או נעלבים ממשהו חיצוני, זו למעשה הזדמנות להעצים את הקשר
הזוגי. זו הזדמנות להוות כתף תומכת, חיבוק מחזק, הזדמנות להתקרב. (מה שגם יוצר את הביבי בום שאחרי המלחמה)
שכשאנחנו עסוקים בלהיות שקועים בנייד אנחנו לא פנויים לאפשרויות המחזקות הטמונות בזוגיות
שלנו.
את ה"ביחד ננצח"
שימו לב האם בן או בת הזוג התלוננו שאתם מרוכזים יותר בנייד מאשר בהם, בזוגיות שלכם?
זאת אמירה שחשוב להתייחס אליה.
אז איך נשנה?
נשתמש בנוסחה: ״להתנתק כדי להתחבר.״
קבעו לעצמכם כללי יסוד שמתאימים לכם
למשל: תחליטו להשאיר את הניידים שלכם בקופסה סגורה על השולחן משעה 20:00 בערב
אולי יהיה נכון לכם להוסיף הצצה של 5 דקות פעם בשעה.
בזמן הזה דברו אחד עם השני שאלו שאלות? ספרו על יומכם "קראתי היום על….. וחשבתי …. מה אתה חושב?זוגות שקבעו לעצמם כללי יסוד להתנתקות מהמדיה והתחברות זה לזו הרגישו סיפוק גדול
וחלק מהם אף החליטו להכיל את זמן "הניתוק למען החיבור" לזמן שהם עם הילדים.
החלטה שעזרה לחיבור של כל המשפחה.
אזתנסו את הנוסחה הזאת, תתנתקו קצת למען החיבור.
אשמח שתשתפו אותי איך הצלחתם להטמיע את הנוסחה הזאת ואיך היא השפיעה על הזוגיות שלכם.
ועד אז תהיו טובים זה לזה
זוגיות היא קשר טוב.