התגוננות=הגנה=התקפה - איך לא ניפול לשיח של תקיפה שממשיך בהגנה ותקיפה חזרה

אתם מכירים את זה:
היא: האם חשבת פעם אחת שאתה תכין לנו את ארוחת הערב ולא תמיד אני ?
הוא: האם חשבת פעם אחת לתדלק את הרכב ולא להשאיר לי תמיד את המטלה הזאת?


אני בטוחה שאתם יכולים להוסיף פה כל אחד מכם לפחות עוד 5 דוגמאות בשלוף.
אז מה קורה פה? מה שקורה פה שהתנסחנו לא נכון והניסוח שיצא לנו מועבר לבן או בת הזוג שלנו
כביקורת וכהאשמה.
ואיך זה נשמע בעיני את זה בן או בת הזוג שלכם?
"עוד פעם יש לה טענות עוד פעם אני לא בסדר" ומה קורה כשאנחנו מותקפים? אנחנו מתגונים תוך התקפה של הצד השני.
כמה שאני יעשה אף פעם …….. היא ממש לא רואה את עצמה...״
כלומר הוא כבר עבר בינו לבינו להתקפה.
אצל חלק מאיתנו זאת התחלה של מריבה ארוכה .
בדיוק למצבים האילה יש לי בשבילכם פטנט קטן:
לפני שאתם מגיבים בהתגוננות לבן או בת הזוג שלכם עצרו לרגע וחפשו מה היה הצורך מאחורי
ההמילים הקשות? מה היא באמת רצתה?
ואז אולי תוכלו לומר: ״אני רוצה להגיב לצורך שלך, אבל לפני זה אני מבקש שתאמרי לי מה את צריכה ממני כי אני באמת אשמח לעזור כאן.״
תשובה כזו היא סוג של נוסחת פלא .
מה יכול לקרות אחרי אמירה כזאת?
אפשרות הראשונה היא שתבינו מה הצורך של יקרכם ואולי תוכלו להענות לו.
אפשרות נוספת היא שלאותו בן זוג תשתקף האפשרות לבקש מבלי להתקיף
ומה התוצאה? הסיכוי שמה שתבקשו הכן יקרה יגדל פלאים , האווירה בינכם תהיה נעימה יותר תחסכו מריבה מיותרת. ועל הדרך תלמדו לדבר אחד עם השניה בתקשורת מקרבת כזאת שמבקשת


"אני אשמח אם גם אתה תכין מידי פעם את ארוחת הערב שלנו."
אנחנו יכולים לחסוך כל כך הרבה מריבות כשאנחנו לומדים לבקש מבלי לבקר.
אז תבקשו. זה פשוט.
ועד אז תהיו טובים זה לזה
זוגיות היא קשר טוב.